תושבי המושבים בעמק לוד, המועצה האזורית שדות דן, נאבקים לשמור על השטחים הפתוחים שמגדירים את האזור. מול תוכניות פיתוח שמאיימות על קרקעות חקלאיות, הקהילה מתאחדת למען עתיד שמשלב קדמה וטבע.
מה מניע את המאבק הזה, וכיצד הוא משפיע על עמק לוד? זהו סיפור של קהילה שמגינה על מורשתה הירוקה.
שטחים פתוחים: היסוד של עמק לוד
השטחים הפתוחים של עמק לוד, בשפלת החוף המרכזית, הם עמוד השדרה של המושבים כמו גנות, חמד וצפריה. כ-50% משטח המועצה, כ-18,500 דונם, מוקדשים לחקלאות, ומספקים מזון, פרנסה ותחושת שייכות.
קרקעות אלו, שבהן מגדלים תוצרת כמו חיטה וירקות, הן חלק מהנוף התרבותי של האזור. עם זאת, תוכניות פיתוח כמו תוכנית "לוד מערב" ל-11,158 דירות ומסחר מאיימות להפחית את המרחבים הירוקים.
תושבים חוששים שהמושבים יאבדו את אופיים הכפרי, כפי שקרה באזורים סמוכים כמו רמלה.
מדוע השטחים חשובים
השטחים הפתוחים תורמים לאיכות החיים בעמק לוד. הם מספקים אוויר נקי, תומכים במגוון ביולוגי של צמחים ובעלי חיים, ומאפשרים פעילויות קהילתיות כמו טיולים משפחתיים וירידים עונתיים.
נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים ששטחים חקלאיים במרכז הארץ הצטמצמו ב-15% בין 2000 ל-2020, מה שמגביר את הדחיפות לשימור.
מעבר ליתרונות הסביבתיים, השטחים מחזקים את הזהות הקהילתית, שכן רבים מתושבי עמק לוד בחרו במושבים כדי לחיות קרוב לטבע. אובדן קרקעות עלול לפגוע לא רק בפרנסה, אלא גם בתחושת השייכות.
האתגר: פיתוח מול שימור
תוכניות הפיתוח של המועצה מעוררות דאגה בקרב תושבים. תוכנית "לוד מערב" לבדה כוללת הסבת 1,687 דונם לבנייה, ובעשור האחרון הוסבו כ-2,000 דונם נוספים לשימושים עירוניים, לפי דוחות תכנון.
התושבים חוששים שהמושבים, שהם בית לכ-16,000 איש עם גידול שנתי של 1.6%, יהפכו לעירוניים יותר, ויאבדו את השלווה הכפרית.
המאבק אינו נגד פיתוח – תושבים מבינים את הצורך בדיור ותשתיות – אלא בעד תכנון ששומר על האיזון בין קדמה לטבע. השאלה היא כיצד עמק לוד יכול לצמוח מבלי למחוק את מה שהופך אותו לייחודי.
הפתרון: פעילות קהילתית לשימור
תושבי עמק לוד פועלים דרך קבוצות פעילים מקומיות להגן על השטחים הפתוחים. הם מארגנים עצומות, משתתפים בדיונים עם המועצה וקוראים לבנייה ירוקה שמפחיתה פגיעה בקרקע.
הצעות כוללות הקמת פארקים אזוריים ושימור קרקעות חקלאיות פעילות. המועצה בוחנת אפשרות לשמור על כ-60% מהשטחים הפתוחים כחלק מתוכניות התכנון, אך ההחלטות עדיין לא סופיות.
מאמצים אלה מראים כיצד קהילת עמק לוד לוקחת אחריות על עתידה, תוך שיתוף פעולה עם המועצה למציאת פתרונות משותפים.
כיצד הקהילה פועלת
המאבק מתנהל בשלושה ערוצים עיקריים:
- הסברה: תושבים מארגנים ירידים חקלאיים וסיורים שמדגישים את ערך השטחים, ומזמינים משפחות ללמוד על החקלאות המקומית.
- שיתוף פעולה: קבוצות תושבים מגישות הצעות לוועדות תכנון, כמו בנייה דחוסה שמשמרת שטחים פתוחים.
- חינוך: סדנאות בבתי ספר מקומיים מלמדות תלמידים על חשיבות החקלאות והסביבה, ומעודדות מעורבות של הדור הצעיר.
סיפור הקהילה: אחדות למען מטרה
המאבק לשימור השטחים מחבר תושבים מגוונים – חקלאים שממשיכים מסורת של דורות, משפחות צעירות שחיפשו חיים קרובים לטבע, ופעילי סביבה שרואים בעמק לוד מודל לקיימות.
הקהילה, המונה כ-16,000 תושבים, מתחזקת דרך פעילויות משותפות כמו נטיעות קהילתיות ועצומות. המאבק הפך למקור גאווה, שמזכיר לתושבים את הכוח שלהם לעצב את עתיד המושבים.
בין אם זה דיון סוער במועצה או יום משפחתי בשדות, המאמץ המשותף הופך את עמק לוד למקום שבו השכנים הם גם שותפים למטרה.
טיפים מעשיים להצטרפות
כדי לתמוך בשימור השטחים הפתוחים בעמק לוד, נסו את הצעדים הבאים:
- הצטרפו לפעילויות קהילתיות דרך פגישות המועצה כדי להשמיע את קולכם.
- השתתפו בירידים חקלאיים וסיורים ללמוד על חשיבות השטחים.
- תמכו בעצומות הקוראות לשימור קרקעות חקלאיות.
- הציעו למועצה רעיונות לבנייה ירוקה או הקמת פארקים.
- עודדו ילדים להשתתף בסדנאות חינוכיות על חקלאות וסביבה.
עמק לוד: עתיד ירוק משותף
מאבק התושבים לשמור על השטחים הפתוחים בעמק לוד הוא עדות לכוחה של קהילה שדבקה בזהותה. עם תוכניות פיתוח שמתקדמות, התושבים מראים שאפשר לשלב קדמה וטבע דרך תכנון מושכל ומעורבות פעילה.
עמק לוד יכול להפוך לדוגמה לפיתוח שמשמר את הקרקעות הירוקות שלו, ומאפשר לדורות הבאים ליהנות מהשלווה הכפרית. רוצים להצטרף? היו מעורבים, תמכו ביוזמות המקומיות והפכו לשותפים לעתיד הירוק של עמק לוד: היו חלק מהשינוי בעמק לוד.
